ככה יראה חוק המזון:

א. מודל תחרות לפתיחת סניפים של רשתות מזון- רשות ההגבלים עשתה עבודה יסודית ומיפתה את הפריסה הקיימת בכל הארץ של רשתות הקמעונאיות על מנת לבחון האם באזור מסוים ייפתחו כמה חנויות של אותה רשת, דבר שיביא לאי תחרות באותו אזור. המודל שנעשה מונע ריכוז חנויות של אותה רשת באותו אזור גיאוגרפי וזאת על מנת לייצר תחרות. בנוסף במקרים קיצוניים, שבהם יש ריכוז גבוה של חניות מאותה הרשת, נחייב למכור חנויות באזורים שכבר כיום יש בהם חסם של תחרות מכיוון שכל החנויות באזור הן של אותה הרשת.

ב. הסדרת יחסי ספקים קמעונאים: המטרה של סעיף זה היא למנוע מצב בו לאחד מהצדדים , ספקים או קמעונאים, יש יתרון כוח על הצד השני , יתרון אותו ישלמו בסופו של דבר הצרכנים . סעיף זה לוקח את הצו המוסכם מ-2005 של הרשות להגבלים עסקיים שהיה בהסכמה בין הספקים לבין הקמעונאים וכעת מחוקק אותו ויוצר איזונים במערכת היחסים בין הצדדים.

ג. הגברת שקיפות המחירים לאזרחים: מטרתו של סעיף חשוב זה זה הוא להביא לשקיפות בכל הקשור לרכישה על ידי הצרכנים בתחום המזון. המתווה החדש יחייב את החנויות והרשתות לאפשר גישה לנתוני המחירים בכל רגע נתון מכל חנות ואף יחייב את הרשתות קמעונאיות לפרסם את מחיריהם אלקטרונית, שליחת חשבונית בדוא"ל ועוד. הגישה הזאת תאפשר לגופים פרטיים ליצור מנועי חיפוש ואופציות מגוונות אחרות וכך למנוע את כשל השוק הקיים היום באי שקיפות המחירים ויסייע להגביר את הכוח של הצרכנים.

סעיף נוסף הוא איסור על סידור מדפים על ידי הספקים בעצמם באופן שימנע העדפה למוצר מסויים. מי שיערוך את סידור המדפים יהיו רשתות השיווק עצמן. סידור המדפים לפי תוצאות הועדה מהווה חסם גדול לכניסה של יצרנים/יבואנים קטנים ובינוניים.

בנט מסביר את החוק: